מורה נבוכים ב
כפי שסטנוב מציין בהקדמתו, מטרות אחדות שם לו בפירושו זה: "א' לא הלכתי בגדולות ובנפלאות ממני, ב' לא צללתי במי הפילסופי' עמוק מאור השכל, ג' לא סרתי מלכת בדרך המפרשים הישנים... ד' סדרתי פרקיו זה אל זה לידע ולהודיע כוונתו בפרק המיוחד להם..."
בסוף הספר: "פירוש מהמלות זרות אשר במאמר הנכבד מורה צדק". כפי שסטנוב מציין שם, "חובה על כל מחבר לפחת רוח חיים במליצותיו למען לא יהיה כדורש אל המתים". לכן הוא מביא רשימת מלים שהכין "הרב החכם ר' שמואל בר"י אב תבון מעתיק ס' המורה מערבי אל עברי בהיותו כמוכרח לחדש מלות זרות משקלי שמות ובניני פעלים חדשים בהעתקתו על כן הוכרח לפרש דבריו". סטנוב מקצר את דבריו הארוכים, ומוסיף אחרות, "ועוד ראיתי כי טוב להורות על מקומם במלות הגיון ולהעתיק רובי המלות ללשון אשכנז ולטיין, למען יבין המעיין ולא יתעה".
נוסח כתיבת התאריך: שנת אזן ותקן
למשל, עמ' לא.
בעניין הלשון: בתוספת שהוסיף בסוף הספר ("פירוש מהמלות זרות"), מציין סטנוב כי מצא לנכון "להעתיק רובי המלות ללשון אשכנז ולטיין, למען יבין המעיין ולא יתעה".
בסוף הקדמתו הקצרה מודיע סטנוב: "לידע ולהודיע ששמות הנדיבים אשר באו על החתום ואשר עוד יבואו יודפסו לשם ולתפארת בסוף החלק השלישי אם יגזור הש"ית בחיים".
אין רשימה בחלק זה של הספר, אך סטנוב מודיע: "שמות הנדיבים אשר באו על החתום ואשר עוד יבואו יודפסו לשם ולתפארת בסוף החלק השלישי אם יגזור הש"ית בחיים". ואכן בסוף החלק השלישי מופיעה רשימת החותמים.
סטנוב מבקש להציג ספר שידבר בשפה ברורה לקהל הקוראים. הוא מציין כי קיימים פירושים רבים, אך "לא ללמד יצאו כי אם להראות כחם ועוצם שכלם באלהות... ועם היות אלה המפרשים גדולים חקרי לב בדורותם, הנה לא לנו עזר מהם".
סטנוב, לעומתם, "נכמרו רחמי על בני גילי, ואומר יצוא אצא גם אני לישע בני עמי... לאנשים כערכי שבורי לב ודכאי רוח אשר לא גובה להם ולא יהורא להם".
עותק בבר אילן (צולמו דפים ראשונים)
נטלי:
רשימות של ספרי חינוך נערים, כרטיסייה של שמואל פיינר.
ייתכן כי חלק ב' וג' יצאו יחד, ויש לשקול האם לצרפם גם בתוכנה.
ספרייה לאומית (כרוך יחד עם חלקים א' וג'): S 22 V 13255
בר אילן: A176 מורה תקנ"א - מדף
לפי הרשימה של ספרי חינוך נערים, המבאר והמוציא לאור היה יצחק סטנוב. לעומת החלק הראשון, לא נזכרים כאן שמותיהם של שלמה מימון או יצחק אייכל.